דף הבית פסחים יבמות קידושין בבא קמא סנהדרין שבועות שאר מסכתות החידוש החדש תוך כדי כתיבה ברכות ב': מאימתי מתחילין לקרות קריאת שמע ברכות ב': דילמא ביאת אורו הוא ברכות ב': בשיטת רבינו יונה שזכירת יציאת מצרים קודם צאת הכוכבים ברכות י''ג. במחלוקת רבי וחכמים אם קריאת שמע בכל לשון ברכות כ''א: תקנת עזרא ברכות ל''ה. אשכחן לאחריו לפניו יליף מק''ו פאה פ''ו ה''א הפקר לעניים דמאי פ''ו ה''ב זכות הבעלים במעשרות שהפרישו (קנין פירות) ירושלמי כלאים פ''א ה''א הילפותות של איזה מינים כלאים ביניהם כלאים פ''ג ה''א ערוגה תרומות פ''ד ה''ג מחלוקת ב''ש וב''ה בעין יפה בתרומה שבת ב'. שיטת התוס' בענין אבות ותולדות (בכלל ובעיקר בהוצאה) שבת ב'. לא גמרינן הוצאה מהוצאה שבת ג'. בעשותה העושה את כולה ולא העושה את מקצתה שבת כ''א: (מנחות ל''ו.) עד שתכלה רגל מן השוק שבת כ''ב. חולין פ''ז: במה ששפך יכסה שבת ל''ד: איזהו בין השמשות (ובהסבר דברי רבי בירושלמי ריש ברכות) שבת ס''ח: מחלוקת מונבז ור''ע שבת ע'. סנהדרין ס"ב. ועשה אחת ועשה הנה שבת ע''א: על חטאתו והביא. מחטאתו ונסלח לו (לפני עשרות שנים) שבת ע''ד. הלימוד מהמשכן אילו מלאכות הן אבות שבת ע''ד. בורר ומניח לאלתר שבת צ"א. הלימוד של שבת מהמשכן שבת צ''ג. יחיד שעשאה חייב (דרך אחרת ממ''ש שבת ג'.) שבת ק''ב ענייני מלאכת אומן בשבת ובחוה''מ שבת קל''ג: ואנוהו אני והוא עירובין צ"ו· מימים ימימה, והיה לך לאות (מילה דלא מיחוורא מסמכינן ליה מן אתרין סגיאין) ראש השנה ה': תוס' והריטב"א אי מצי לאתויי נדבה מקרא דכאשר נדרת ראש השנה ח'. י''ד. ראש השנה לשנים . וב''ש וב''ה בעניין ט''ו בשבט ראש השנה י"ב: מקץ שבע שנים במעד שנת השמטה בחג הסכות ראש השנה כ"ה. אתם אפילו שוגגין מזידין מוטעים ראש השנה כ"ו. קרן אקרי שופר לא אקרי ראש השנה כ''ו. כל השופרות חוץ משל פרה ראש השנה כ"ט: זכרון תרועה ראש השנה ל"ג: יום תרועה ומתרגמינן יום יבבא יומא ו'. בועל נידה יומא ז': והיה על מצחו תמיד יומא ז': טומאה בציבור הותרה או דחויה (מהדו"ב. יומא ז': והיה מלפני עשרות שנים) יומא י''ב. מקום המקדש יומא י''ד. והזה הטהור על "הטמא" יומא י''ז: האם כהן גדול נוטל מחצה או קצת פחות יומא כ"ט. אף מליקת העוף בלילה תשרף יומא (ל"ג.) ל"ד. העולה היא עולה ראשונה יומא מ"ב. פרה אדומה ששחטה זר יומא ע"ד: כל חלב לרבות כוי וחצי שיעור יומא פ''ו. תשובה מכפרת על עבירות קלות סוכה ב'. בענין סוכה דירת עראי או דירת קבע (טעון עריכה סופית) סוכה ב': עד עשרים אמה אדם יושב בצל סוכה סוכה ל"ג: ערבי נחל סוכה מ' · לאכלה ולא למשרה או ולא למלוגמא מגילה ב': מדינה ומדינה מגילה י"ט· בן עיר שהלך לכרך מגילה כ': ברכת ספירת העומר ושופר בעמידה מגילה כ''ז: כדי הילוך ארבע אמות מועד קטן כ''ד. לא תפרמו ולא תמתו הא אחר שלא פירם חייב מיתה חגיגה ז': טופלין בהמה לבהמה או מעות למעות חגיגה ט' · חוגג את כל הרגל תשלומים לראשון או זה לזה חגיגה י'. לא יחל דברו אבל אחרים מוחלין לו חגיגה י''א. שיעור מקוה יש לו על מה שיסמוך כתובות כ''ט: "תהיה" האם שיש בה הויה או הראויה לקיימה כתובות ל''ב: היכא דאיכא ממון ומלקות כתובות ל''ד. המבשל בשבת במזיד לא יאכל כתובות ל''ח. קנס בנתארסה ונתגרשה כתובות ל''ח. נתארסה ונתגרשה קנסה למי כתובות מ'. ואימא חמשים מכל מילי כתובות מ''ו. אזהרה למוציא שם רע מנלן כתובות מ''ו. מוציא שם רע שאומר בואו והעידוני כתובות פ''ה: מוכר שטר חוב ומחלו. שיעבודא דאורייתא נזיר ג': הריני נזיר מן החרצנים נזיר ז': לישנא יתירא (ר"ע ור' ישמעאל בדְּרָש) נזיר ט'. חזרה תוך כדי דיבור בנזירות סוטה ב': ועד אין בה ממעט קינוי או סתירה או שניהם סוטה כ''ח. - כ''ט. מגיד שהספק אסורה מכאן אתה דן לשרץ סוטה ל''ג. מניין שחליצה נאמרה בלשון הקדש גיטין כ''א: ספר כריתות בעלי ירק (ועניין עדי חתימה) גיטין מ''ז. קנין לגוי בא"י לדרוש "לי הארץ" או "דגנך" גיטין פ''ח: שליחותייהו עבדינן בעישוי גט בבא מציעא ד'· עד אחד בטענת שמא בבא מציעא ה'. דרשות עדים במקצת בבא מציעא כ''ב. יאוש שלא מדעת בבא מציעא כ''ב: ואיסורא דומיא דהיתירא בבא מציעא כ''ז. השמלה היתה בכלל ויצאת להקיש אליה בבא מציעא ל''א. דרשת השב תשיבם בבא מציעא ל''ב. רפת שאינה מתעה, עומדת תוך לתחום בבא מציעא ל''ג. אפס כי לא יהיה בך אביון בבא מציעא ל"ח: והיו נשיכם אלמנות ובניכם יתומים בבא מציעא ל"ח: (מהדורה אחרת אלול תשס"ח) ובניכם יתומים רוצים לירד לנכסי אביהן ואין מניחין אותן בבא מציעא מ"ד. יסוד המחלוקת של ר' בילדותו ובזקנותו בבא מציעא מ"ז: דבר תורה מעות קונות בבא מציעא מ"ח. הלימוד שתשומת יד צריכה לדמות לפקדון בבא מציעא מ"ח. בהדיא מיהא לא אהדריה קרא בבא מציעא ס': אי בתר מעיקרא אזלת אי בתר בסוף אזלת בבא מציעא ס''א. למה כתב רחמנא לאו בריבית לאו באונאה בבא מציעא ס''א: אורחיה דהש''ס להביא דרשות הפשוטים יותר בבא מציעא ס''א: רבית קצוצה האם יוצאה בדיינין בבא מציעא פ''ח. ואכלו בשעריך לרבות חצר למעשרות או להצריך דרך שער בבא מציעא צ"ד: אדרבה ראשונה בשומר שכר בבא מציעא צ''ד: את אביו ואת אמו הַאִם משמע יחדו בבא מציעא צ''ה: בעליו אין עמו ישלם בעליו עמו לא ישלם בבא מציעא צ''ו. רש''י והרמב''ם בשאלה לרבעה בבא מציעא קי''א. שכירי שעות דלילה ודיום בבא מציעא קי''ב. ואליו הוא נשא את נפשו בבא מציעא קי''ג. שליח בית דין במשכון בבא מציעא קט''ו. טעמא דקרא בבא בתרא מ"ז: (ר"ה ו'., יבמות ק"ו., קידושין נ'., ערכין כ"א.) יקריב אותו מלמד שכופין אותו יכול בעל כרחו ת"ל לרצונו בבא בתרא כ''ח: אכלה תלת שנין קיימא לה ברשות לוקח בבא בתרא נ'· וגיטין מ"ז: קנין פירות כקנין הגוף או לאו בבא בתרא קע"ד. קידושין י"ג: נכסוהי דאיניש ערבין ביה מכות ב'. עדות על בן גרושה אינה פסולה משום אין יכול להזימה מכות ב': נאמר השתה למעלה והשתה למטה מכות ג': שמיטה אחרת שהיא כזו שלשים יום מכות ז'. סנהדרין בחוצה לארץ מכות י''ג: הפלאה זו והפילו השופט עבודה זרה כ'. לא תחנם, חן חנייה חינם עבודה זרה כ''ט: (ל''ב:, ל''ד:) לימוד איסור הנאה ממיתת מרים עבודה זרה מ''ה: אילן שנטעו ולבסוף עבדו עבודה זרה נ''ד: והיית, כל שאתה מהיה עבודה זרה ע''ה: הלוקח כלי תשמיש מן הגוים הוריות ב'. הורו בית דין הוריות ג'. מעשה בקהל והוראה בב"ד הוריות י'. מלך זבחים ד': בילפותא דבעינן לשמה. לימוד מכח לא חילקת במלמד אל תחלק בלמד זבחים י"א. השוחט אחרים לשם פסח בזמנו זבחים ל''ו. דבר רע ריבה חטאת ששחטה בדרום מנחות נ''א: דרשת חטאת היא חולין י''א. מנלן הא דאמור זיל בתר רובא חולין י''א. מנא הא דאמור זיל בתר רובא (מאוחר) חולין ע''ח: וכי תימא אותו זכר משמע הרי הוא אומר בנו (הבחירה מה למעט) בכורות ד': ליכתוב קרא או בהמה תחת בהמה וכו' מאי בהמת תחת בהמתם בכורות ד': קדשו בכורות במדבר בכורות ז': ומוציא אני דבש הצירעין שיש לו שם לווי בכורות י': תפדה כל שהוא. ההוא בהשג יד כתיב בכורות ל"ב: במחלוקת אם בכור נמנין עליו כהנים או זרים או אפי' עובד כוכבים בכורות ל"ז· כעין הפרט מומין שבגלוי ואינן חוזרין ואימא ובוטל ממלאכתו ערכין ב'. יורש סומך או אינו סומך ערכין ז': שקל או לא פחותין משקל כריתות ב': כרת באחותו יצאה לחלק או למעט ממלקות כריתות ו': פיטום הקטרת כריתות ו': אתם קרויין אדם כריתות ז': ה''מ בדבר ששוה בין איש ובין אשה כריתות ח': כאשר תעשו, ניחוח לה' כריתות ט'. אבותיכם נכנסו לברית במילה וטבילה והרצאת דם כריתות ט'. מחטאתו אשר חטא לעשות שוגג כמזיד כריתות ט': תורת הקנאות תורה אחת כריתות ט': (ערכין י''ז:) בטהרתו דבר המכפרו כריתות י'. המפלת בתוך ימי טהר של נקיבה כריתות י''א. תהא בקראי כדתניא גדול הדיינין מקרא כריתות י''א. ושיור אין לנו אלא חציה שפחה כריתות י''ב: כדי אכילת פרס כריתות י''ג: לימוד שֵׁכָר בביאת מקדש משֵּׁכָר בנזיר כריתות י''ז: חתיכה משתי חתיכות באשם תלוי נדה כ"ב. איך לחכמים לפי הרא"ש "בבשרה" ולא בשפופרת ממעט דם בסדקי חתיכה הנוגע בבשרה נדה כ"ב. סברת רש"י שדין שיעור רק במגע ולא ביציאה נידה מ'. חילופי הדרש שהביאו למחלוקת ביוצא דופן נדה מ''ג. וכל אשר יגע בו זהו הסיטו אהלות פ''ג מ''ז טפח על טפח מרובע מביא את הטומאה תוספתא מכשירין רפ"ג אם שָׂמַח בכי יותן ידים פ''ג מ''א המכניס ידיו לבית המנוגע ידיו תחלות דברי ר