א) ר' יצחק לומד כאן שבקורת לישנא דמלקות מזה שבמלקות קורין עליה והפלא. ובתוס', תהא בקראי, תימה הלא לא מפרש שצריך לקרות בשעה שמלקין אם לא מכאן. ועי' שפ"א ואולי דרשו מוהפלא. ועי' רש"י על התורה (ויקרא י"ט כ'), ורבותינו למדו מכאן שמי שהוא במלקות יהא בקריאה, שהדיינים המלקין קורין על הלוקה.

ועוד, פשט "בקורת" כתרגום יונתן, פשפוש (פי' דרישה וחקירה). וכ"כ בפשטו רש"י על התורה, יש על בית דין לבקר את הדבר. והראב"ע, ויש אומרים בקורת מגזרת יבקר הכהן והטעם שיחפש הדבר. ומנין לר' יצחק לדרוש לעניין קריאה.

 

ב) ונראה, רש"י כתב, לבקר את הדבר שלא לחייבו מיתה כי לא חפשה ואין קידושיה קידושין גמורין. אכן שזה הפשט, אבל יש בו השמעת דבר מיותר, הרי זה נלמד כבר מ"כי לא חופשה". לכן אומר רב אשי שהיתור מעביר את "ביקורת" למלקות, דבר שיש בו ביקורת.

 

ג) דרשת ר' יצחק ש"בקורת" לשון בקריאה, ומלמדת לדבר שיש בו קריאה, רחוקה הרבה יותר מאשר דרשת רב אשי. ונראה שסובר שדרשת רב אשי לבדה אינה מספיקה. אולי משום שאפשר לפרש ביקורת לעניין דקדוק במידת השינה שלה (בענין גבול נים ולא נים), או חומרא בעניין ביקור הקרבן, אולי ביקורת מלשון אומדנא אפשרית גם בקנס. קיום האפשרויות האלה גורם שנדרוש דרשה רחוקה לפתור את הספק. כלומר ר' יצחק מודה לדרשת רב אשי אלא שסובר שאינה מכריעה לבד אלא מכריעה על ידי הדרשה הרחוקה מלשון קריאה. וכעין רש"י פסחים ה'., אך ביום הראשון, שאך אינו סתם בתוך היום, אלא אך הוא חץ בגימטריא דאח"ס בט"ע.

 

ד) כמו שברש"י פסחים הנ"ל דורשים את הפיתרון מהמילה שממנה נוצר הספק, כך כאן אחרי שדורשים כרב אשי  מוסיפים ודורשים את אותה מילה ונותנים לה משמעות רחוקה של קריאה ומחדשים בזה חובת קריאה בדין ביקורת.

ביקורת על ידי קריאה אינה אפשרית אלא במלקות. והתחדש דין מלקות בשפחה חרופה.

רב אשי יסבור שגם "ביקור" סתם משמעו רק מלקות.

 

ה) לעיל בגמרא, בקורת תהיה מלמד שהיא לוקה יכול שניהן לוקין תלמוד לומר תהיה. ע"כ.

גם לר' יצחק שביקורת היינו קריאה אין דורשים מיעוט לאיש רק מקריאה. משום שעיקר "ביקורת" היא מלקות ודרשת קריאה עיקרה לבאר את דרשת מלקות. כנ"ל.

הדרך שלמדין שרק היא לוקה, אף ש"תהיה" היא אמירה על "ביקורת", מלקות.

נראה ש"בקורת תהיה" משמיעה רק שיהיו מלקות, ואין בה השמעה מי הלוקה, האיש או האשה או שניהם. (מ"ש יכול שניהם הוא רק משום שללא הכרעה שניהם שקולים). זה גורם שנדרוש תהיה לשון נקיבה. כמו במקומות רבים שיצירת בעיה גורמת לדרשה רחוקה.