| |
ברכות ב':
מאימתי מתחילין לקרות קריאת שמע (שיטת רב האי גאון)
ברכות ב':
דילמא ביאת אורו הוא (שיטת רש"י)
ברכות ב':
בשיטת רבינו יונה שזכירת יציאת מצרים קודם צאת הכוכבים
ברכות י"ג.
במחלוקת רבי וחכמים אם קריאת שמע בכל לשון
ברכות כ"א:
תקנת עזרא
ברכות ל"ה.
אשכחן לאחריו לפניו יליף מק"ו
ירושלמי כלאים פ"א ה"א:
הילפותות של איזה מינים כלאים ביניהם
שבת ב'.
שיטת התוס' בענין אבות ותולדות (בכלל ובעיקר בהוצאה)
שבת ג'.
בעשותה העושה את כולה ולא העושה את מקצתה
שבת כ"א: (מנחות ל"ו):
עד שתכלה רגל מן השוק
שבת כ"ב, חולין פ"ז:
במה ששפך יכסה
שבת ל"ד:
איזהו בין השמשות (ובהסבר דברי רבי בירושלמי ריש ברכות)
שבת ס"ח:
מחלוקת מונבז ור"ע
שבת ע"א:
על חטאתו והביא. מחטאתו ונסלח לו
שבת ע"ד.
הלימוד מהמשכן אילו מלאכות הן אבות
שבת ע"ד:
בורר ומניח לאלתר
שבת צ"א.
הלימוד של שבת מהמשכן
שבת ק"ב:
ענייני מלאכת אומן בשבת ובחוה"מ
עירובין צ"ו·
מימים ימימה, והיה לך לאות
(מילה דלא מיחוורא מסמכינן ליה מן אתרין סגיאין)
ראש השנה ה':
תוס' והריטב"א אי מצי לאתויי נדבה מקרא דכאשר נדרת
ראש השנה י"ב:
מקץ שבע שנים במעד שנת השמטה בחג הסכות
ראש השנה כ"ה.
אתם אפילו שוגגין מזידין מוטעים
ראש השנה כ"ו.
קרן אקרי שופר לא אקרי
ראש השנה כ"ט:
זכרון תרועה
ראש השנה ל"ג:
יום תרועה ומתרגמינן יום יבבא
יומא ז':
והיה על מצחו תמיד
יומא ע"ד:
כל חלב לרבות כוי וחצי שיעור
סוכה ב'.
בענין סוכה דירת עראי או דירת קבע
(טעון עריכה סופית)
סוכה ל"ג:
ערבי נחל
סוכה מ' ·
לאכלה ולא למשרה או ולא למלוגמא
מגילה ב':
מדינה ומדינה
מגילה י"ט·
בן עיר שהלך לכרך
יבמות ב':
דרשת אחותך בך אביך
יבמות ג':
שש עריות חמורות דא"א לינשא לאחים שאין צרה אלא מאח
יבמות ד'·
לא תלבש שעטנז גדילים תעשה לך
יבמות ז'·
דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד
יבמות ח':
צרה תוכיח דבמקום מצוה אסירא ושלא במקום מצוה שריא
יבמות ח':
ולקחה כל היכא דאיכא תרי לקוחין דאי בעי נסיב האי
יבמות י':
מי איכא מידי דמעיקרא אי בעי האי חליץ ואי בעי האי חליץ
יבמות י"ג:
אשת המת החוצה
יבמות מ"ו:
גר צריך ג' משפט כתיב ביה, בזה"ז דליכא סמוכים
בבא מציעא ד'·
עד אחד בטענת שמא
בבא מציעא כ"ז·
השמלה היתה בכלל ויצאת להקיש אליה
בבא מציעא ל"ח:
והיו נשיכם אלמנות ובניכם יתומים
בבא מציעא ל"ח: (מהדורה אחרת אלול תשס"ח)
ובניכם יתומים רוצים לירד לנכסי אביהן ואין מניחין אותן
בבא מציעא מ"ד.
יסוד המחלוקת של ר' בילדותו ובזקנותו
בבא מציעא מ"ז:
דבר תורה מעות קונות
בבא מציעא מ"ח.
הלימוד שתשומת יד צריכה לדמות לפקדון
בבא מציעא מ"ח.
בהדיא מיהא לא אהדריה קרא
בבא בתרא מ"ז: (ר"ה ו'., יבמות ק"ו., קידושין נ'., ערכין כ"א.)
יקריב אותו מלמד שכופין אותו יכול בעל כרחו ת"ל לרצונו
בבא בתרא נ'· וגיטין מ"ז:
קנין פירות כקנין הגוף או לאו
שבועות ה':
שאת כצמר לבן ודעת ר"מ שכקרום ביצה
הוריות י'.
מלך
זבחים ד':
בילפותא דבעינן לשמה. לימוד מכח לא חילקת במלמד אל תחלק בלמד
זבחים י"א.
השוחט אחרים לשם פסח בזמנו
בכורות ד':
ליכתוב קרא או בהמה תחת בהמה וכו' מאי בהמת תחת בהמתם
בכורות ד':
קדשו בכורות במדבר
בכורות ז':
ומוציא אני דבש הצירעין שיש לו שם לווי
בכורות י':
תפדה כל שהוא. ההוא בהשג יד כתיב
בכורות ל"ב:
במחלוקת אם בכור נמנין עליו כהנים או זרים או אפי' עובד כוכבים
בכורות ל"ז·
כעין הפרט מומין שבגלוי ואינן חוזרין ואימא ובוטל ממלאכתו
נדה כ"ב.
איך לחכמים לפי הרא"ש "בבשרה" ולא בשפופרת ממעט
דם בסדקי חתיכה הנוגע בבשרה
נדה כ"ב.
סברת רש"י שדין שיעור רק במגע ולא ביציאה
אהלות פ"ג מ"ז:
טפח על טפח על רום טפח
|