סגור X    הדפס      הורד קובץ 


שבועות כ''ה. שבועה שזרק פלוני לרב חייב ולשמואל פטור

איתמר שבועה שזרק פלוני צרור לים ושלא זרק רב אמר חייב ושמואל אמר פטור רב אמר חייב איתיה בלאו והן ושמואל אמר פטור ליתיה בלהבא וכו' כי פליגי אליבא דר''ע (שמחייב קרבן בשבועה שאכלתי) רב כר''ע ושמואל אמר עד כאן לא מחייב ר''ע התם לשעבר אלא מלתא דאיתא בלהבא מחייב ר''ע לשעבר אבל מידי דליתיה בלהבא לא וכו' (שבועות כ''ה:) כי פליגי אליבא דרבנן (דר''י בן בתירא, דפטרי בנשבע לקיים מצוה) שמואל כרבנן ורב כי לא מחייבי רבנן בלאו והן דכתיב (ויקרא ה') להרע או להיטיב בהדיא אבל להבא ולשעבר דמריבויא דקראי אתו מחייבי.
וברש''י לעיל, השתא לאו והן, דכתיב בהדיא להרע או להיטיב דמשמע כגון אוכל ולא אוכל לא בעי. להבא ולשעבר, דלא מיפרשי כל שכן דלא בעי.