מטרת אתר זה היא בירור המידות והכללים המובילים מתורה שבכתב אל קביעת ההלכה.

הבירור נעשה ע"י הסבר בסוגיות שבהם נמצאים ענייני הילפותות, הדרשות, במשא ומתן כדרכה של תורה.

עי' שם משמואל דברים שנת תרע"ה, וחכמי הש"ס היו עוסקים כל ימיהם למצא את הפירוש שבע"פ נרמז בתורה שבכתב וכו'.

הלימוד מן הדרשה הוא מקור גמור ואינו סימן בלבד למה שנתקבל במסורת שבעל פה. עי' למשל תמורה י"ח., ל"ל קרא והא הילכתא גמירי לה. וכן בנזיר כ"ה: נידה ל"ב. ובסוכה כ"ח: ועוד. ועיין עוד פסחים פ"א:, וטומאת התהום גופא היכא כתיבא וכו' אשכחן נזיר עושה פסח מנלן אמר רבי יוחנן אמר קרא (במדבר ט') בדרך רחוקה לכם במחוורת לכם וכו' מיתיבי וכו' אלא טומאת התהום הלכתא גמירי לה וקרא אסמכתא בעלמא. וכן בסוכה כ"ח., הלכתא נינהו ואסמכינהו רבנן אקראי, משמע שבסתם אינו כן.
(באלה ניתן לדחוק ולומר שעיקר הידיעה של הלכה היא ממה שנתקבל בעל פה, אלא שנכתבו בתורה רמזים בכתב להלכות רמזים אלה אינם אסמכתא ודי בהם לעשות את ההלכות שנרמזו לכתובות בתורה, למשל לצורך לא ענש אלא אם כן הזהיר, שהובא להלן. אבל אין ההיסק של הרמזים מספיק כדי ללמוד ממנו לבדו, ואילו לא ידענו את ההלכה לא היינו סומכים עליהם). ועי' שבועות ד':, ר"ע מאי טעמא קא מחייב לשעבר דדריש ריבויי ומיעוטי, וכל הסוגיא, וכן סוטה ט"ז:, נזיר ל"ד: וכן ב"ק קי"ז: וסנהדרין מ"ה: ושאר מקומות. הרי שקביעת הדין נובעת מאופן דרישת הכתוב.
חשיבות מקור הדין בתורה אינה רק כאמצעי לידיעת הדין, הוא מהותי ליצירת הדין. עי' למשל סנהדרין ס': וילך ויעבד אלהים אחרים וישתחו להם וסמיך ליה והוצאת את האיש ההוא וגו' עונש שמענו אזהרה מניין תלמוד לומר כי לא תשתחוה לאל אחר. והרי כששמענו עונש אנו יודעים שהדבר אסור (עי' סהמ"צ סוף שורש י"ד) ובכל זאת צריכים אמירה מפורשת או בדרך היקש (סהמ"צ שם מסנהדרין פ"ה.) שהדבר אסור. ועי' בתו"כ אמור ספי"ד שגם בעונש כרת לומד דרשה לאזהרה. ועי' מכות י"ג: ובערוך לנר שם ד"ה חייבי.
ועי' סוטה ל"ז. שכל מצוה ומצוה נכרתו עליה ארבע בריתות ללמוד וללמד לשמור ולעשות. ובהקדמה לאגלי טל שמבואר שללמוד וללמד הוא מחלקי המצוה. (עיי"ש מה שביאר). לפי הנ"ל מסתבר שגם לימוד מקור המצוה הוא מחלקי המצוה. (עכ"פ אם נאמר שקיום הדין נובע תמיד מן המקור).

בתקוה שע"י השתתפותכם מיני ומינייכו תסתיים שמעתתא.

כללי ההיסק שעליהם בנויים ההסברים שבאתר התבררו במשך שנים רבות, לאחר חזרות מרובות.
לא כתבתי את הכללים בפני עצמם כיון שניסוח מדויק שלהם יהיה מסורבל. ובמיוחד שלא ניתן להבינם באופן ברור אלא מתוך משא ומתן בהם. נוסף לזה יש מחלוקות התלויות בתוכן המדויק של הכללים, ואין להכנס אליהם אלא תוך משא ומתן.
יש כללים שרק שנים רבות אחרי שנאמרו מצאתי אותם כמעט מפורשים בגמרא ובראשונים.
רוב העניינים שנכתבו כאן נאמרו בלימוד בחברותא עם חתני ר' נתן במברגר.

ניתנה לי הסכמה של אחד מחשובי ראשי הישיבות בדורינו זצ"ל. על החידושים של ב"ק, שנדפסו (ספר "דרש").


המען לתגובות, בדוא"ל: misehrlich@gmail.com

מיכה ארליך